Blog

כיצד להפוך PLM ל- Best Seller

קראתי היום בלוג מענין של חברי למקצוע יוס ווסקיל ההולנדי, המתאר את ההתקדמות האיטית של מערכות ה- PLM ככלי מרכזי עבור חברות. הבלוג מדמה את ההתקדמות בתפיסת מערכות PLM כריקוד שבו צועדים 3 צעדים קדימה ושניים אחורה ומתקדמים לאט במיוחד לעבר המטרה.

מהי אם כן הסיבה שמערכות ERP באשר הן הפכו ל”אביזר” חובה בכל חברה, מן הקטנה ביותר ועד חברות Fortune 500 ? מצד שני – מהי הסיבה שמערכות ה- PLM אינן נתפסות ככאלה ?

יוס מתאר את מערכות ה- PLM ככאלו הנמצאות בין מערכות ה- ERP  המשמשות לניהול הייצור, המלאים, המכירות וההזמנות, ובין מערכות ה- CAD אשר בעזרתן מתכננים את המוצרים בכל חברה ייצורית, הנדסית.

זוהי לדבריו הסיבה שמערכות ה- PLM אינן מקבלות את הכבוד הראוי לו.

לדעתי, חשוב לזכור כי מערכות ה- PLM אינן רק אמצעי להעברת מידע בין מערכות התכנון המכאני והחשמלי אל מערכת ה- ERP, אלא מערכת המשמשת כמקור המידע היחיד המשותף למחלקות התכנון, ההנדסה, אבטחת האיכות, התיעוד, הרכש, ניהול הפרויקטים ועוד.

השאלה שקיננה בראשי כשראיתי את הבלוג, היא מה יש לעשות בתחום השיווק והמכירות כדי להסביר את היתרונות הגלומים במערכות PLM, או במילים אחרות – איך לעזאזל משווקים את זה ?

מהו הנשק בו צריך לצייד את איש המכירות בבואו לפגוש את הלקוח ?

 

מהו הערך המוסך שאיש המכירות ייתן ל- PLM ?

מה אם נראה כי שימוש במקור מידע אחד ויחיד (Single source of truth) חוסך כסף ע”י מניעת הקלדה ידנית, קיצור זמן החיפוש, ומניעת כפילויות של מק”טים ועצי מוצר ?

אם בנוסף לכך נוכל להראות כי שימוש בתהליכי שינוי כחלק ממערכת ה- PLM יעזור לקיצור הזמן, הטירחה והבלאגן שבשימוש במסמכי שינוי ידניים, שליחתם במייל לנמענים והמתנה שקטה לסיומם?

אם גם נוכל להראות כי שליפה של המידע בצורה ממוחשבת ממערכות ה- CAD, עיבודם ושליחתם אל מערכות ה- ERP ללא הקלדה ידנית חוסך טעויות, יצירת מק”טים כפולים, ומייצר שקיפות אל מול המנהלים אז הצלחנו –

שינוי התודעה לשימוש במערכות PLM קיים בד”כ באירגונים גדולים. מהי הדרך לשינוי התודעה באירגונים קטנים ובינוניים אם כך ?

אשמח לשמוע מכם הקוראים.

בברכה,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ   CycleOp.com

PLM למנהלי כספים ומנכ”לים

כמה מכם שמכירים את עולם ה- PLM (ובטח אם אתם מיישמי מערכות PLM) בטח הרמתם גבה למקרא הכותרת, או לחילופין – חשבתם שבנינו מודול חדש לתוכנה.

אבל האמת היא, שלפעמים, כשיש טיפה שקט מהעיסוק היומיומי הרגיל, אני מתפנה לחשוב על  PLM בראיה יותר אסטרטגית. זה כיף לפעמים להביט מלמעלה בעיסוק שלנו ולחשוב על התמונה הגדולה ועל אנשים נוספים שכמעט בלי להרגיש הם חלק מהתהליך שאותו מערכות ה- PLM שלנו מנסות לייעל.



“אז מה היה לנו שם” ? אמר שייקה מהגשש… בוא ונגיע לשורה התחתונה ישר בהתחלה – מערכות PLM מסוגלות לחסוך כסף. נקודה.

איך ? נשתמש בנוסחת בית-הספר  Time = Money וננסה לענות על השאלות הבאות:

כמה זמן אובד בחיפוש אחר הגרסא האחרונה בהחלט של רכיב או מסמך ?

כמה זמן הולך לאיבוד בחיפוש אחר מסמך שנכתב ע”י מהנדס שכבר לא עובד בחברה ?

באיזו מהירות אתם מאתרים את כל הלקוחות שישתמשו בהרכבה שהוחלט להחליף אותה בגרסא חדשה ?

האם ה- ECO שלכם נגמרים ב- 40 ימים במקום ב- 20 ימים ?

האם יש לכם בקרה על החותמים בתהליך שינוי, האם התהליכים שלכם קבועים כך שניתן תמיד להתבונן על התהליכים ככלל ולשפר אותם ?

האם יש לכם כלים לאבחן מי מעכב חתימה בתהליכים ? כמה תהליכים רצים בו-זמנית ? כמה טוב משולבים הספקים / קבלני משנה שלכם בתהליכים וכמה טובה הראות (visibility) שלכם בשיתוף פעולה איתם ?

האם בניית מוצר חדש בחברה מתבססת על מוצרים קיימים ? האם בכל פעם יש צורך לבנות את התהליך מחדש או שבעזרת כלים שונים – פיתוח מוצר חדש הוא דבר של מה בכך ?

האם יש לכם כלי ניהול פרוייקט המאפשרים תהליך מובנה של פיתוח מוצרים חדשים ? האם כלים אלו מאפשרים לכל הארגון לקבל ולעדכן משימות תחת פלטפורמה אחת המקשרת בין משימות, משאבים ו- Deliverables ?

אפשר להבין לבד איך בקלות ניתן לקצר תהליכים, למצוא מהר יותר, לבצע בקרה טובה הרבה יותר וכל זאת במטרה להגיע לשוק עם המוצר שלכם מהר הרבה יותר. מהר מן המתחרים שלכם.

עכשיו אחרי שיכולנו לשים את האצבע על המקומות בהם הזמן בורח לנו מהידיים, והיכולת שלנו לראות את התהליכים בארגון ממעוף הציפור מתגלים כחסרים במקרה הטוב, הייתי רוצה להעלות עוד נקודה ששווה הרבה דינארוס….

מוצרי Open Source נשמעים לפעמים כמו ניסיון לרבע את המעגל. כיצד חברות המציעות את מוצריהן בחינם, מנסות (אבל גם מצליחות) להיות חברות עסקיות מוצלחות וגם להביא לעולם מוצרים נהדרים.

דוגמאות לא חסר – החל מ- Open Office שנכנס כסטנדרט לכל משרדי הממשלה, וכלה בגירסת הלינוקס של RedHat המאפשרת לבצע התקנה ושימוש מלא בחינם.

כך גם Aras Innovator – הנה תוכנת PLM המכילה מכל טוב – ניהול עצי מוצר, ניהול תהליכים, ניהול פרוייקטים, ניהול איכות, ניהול ספקים ויצרנים ועוד ועוד – והכל ללא עלות.

נכון אני משוחד, אבל למה לכם לשמוע לי ? תנסו לבד – גשו ל- Aras.com והורידו את Aras Innovator. בצעו התקנה על אחד מן המחשבים בחברה (אפשר אפילו על XP) ובידקו בעצמכם. אני בטוח שהקונספט קורץ, ואני בטוח עוד יותר שתאהבו גם את המוצר.

אה…ועוד דבר אחרון לסיום – אנשי הכספים והמנכ”לים בטח טרודים בימים אלו בהכנת התקציב לשנת 2011 – מה שלא ייכנס לתקציב ב- 2010, יהיה קשה מאוד להכניס לביצוע ב- 2011.

הראו להם את הבלוג, שתפו אותם ביתרונות של PLM ואנו מצידנו מבטיחים לעשות את הכל כדי לתת לכם  מערכת Open Source PLM איכותית ובמחיר מיוחד לסוף השנה. אנחנו מבטיחים !

שלכם,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ בע”מ

PLM לחברות קטנות ובינוניות

האם נכון להטמיע מערכת PLM בכל גודל של חברה ? אני זוכר מערכות ERP לפני, בוא נאמר, 15-20 שנה. מעט מאוד חברות הטמיעו ERP וחברות בסדרי גודל קטן ובינוני היו לחלוטין מרוצים מה- “חשבשבת” שלהם.

Fast Forward להיום – שמתי לב לתופעה הבאה: כל חברה עם 10 עובדים ומעלה מרגישה כמעט חובה להטמיע מערכת ERP. המצב הגיע לידי כך שחברות בסדר גודל בינוני לוקחות החלטה להטמיע SAP או Oracle שמתאימות בקלות למפלצות תעשיתיות דוגמת טויוטה או בואינג.

כך הוא המצב כשאנו בוחנים הטמעת מערכת PLM  באירגונים – האם נכון להטמיע מערכת PLM כשהחברה קטנה וכמות המידע בה יחסית מצומצמת או שעדיף להמתין למצב שבו לא ניתן יותר לשמור קבצים במיקום מרכזי וניהול של גרסאות רכיבים בתוך מסמכי Excel רק מגדיל את ה”ברדק” והופך למשימה בלתי אפשרית ?

כשבאים לחברה מבוססת אשר כמות העובדים ה”מייצרים” בה מידע הוא רב – הטעינה של החומר הקיים לתוך מערכת ה-PLM (מה שקרוי Legacy Data) הוא תהליך מורכב ולפעמים ארוך כמעט כמו זמן בניית המערכת עצמה.

מצד שני – בחברה קטנה וזריזה עם כמות עובדים מצומצמת, וכמות מוצרים מצומצת עוד יותר, נדרשים העובדים ל”ראש גדול” ויכולים לנהל בעצמם (באופן מוגבל כמובן) את הרכיבים, עצי המוצר והגרסאות. בנוסף – בחברות קטנות תהליכי השחרור / השינוי הינם מצומצמים ובעלי אופי דינמי במיוחד כך שניתן לפעמים להמתין עם הטמעת מערכת כזאת עד לרגע שבו הצפי הוא לגדילה ברורה, מגובה בהכנסות חדשות וגיוס עובדים משמעותי.

מניסיוני – אין לי ספק שהטמעת מערכת PLM בחברות בינוניות וגדולות הינה הכרח המציאות. ניהול המידע המיוצר ע”י עשרות אנשים, ואישור מוצרים לרוחב החברה (פיתוח, הנדסה, רכש, כספים וכו’) מחייבת מערכת קבלת החלטות מסודרת המאפשרת גם לעמוד על צווארי הבקבוק ולשים את האצבע על העיכובים, הבעיות ודרכים לשיפורן.

כאן אולי המקום לנסות ולהגדיר מהי חברה גדולה או בינונית. פגשתי כבר חברות עם 100 עובדים ויותר אשר מייצרות מוצר אחד במספר קונפיגורציות וכמות השינויים ההנדסיים במוצר הייתה מזערית כמו גם מספר ספקי המשנה שנבחרו לספק רכיבים עבור המוצר. חברות אלו אינן בהכרח החברות שיפיקו תועלת מיידית מיישום מערכת PLM.

מאידך – פגשתי חברות קטנות יותר עם מספר עובדים מועט אשר בונות פרוייקטים עבור לקוחות (בעיקר לקוחות בתחום הביטחון). כמות הפרוייקטים המנוהלת בכל זמן נתון עלתה על 10, וכל פרוייקט היה עולם ומלואו, עם תכנון מדוקדק, פיתוח מורכב ו- QA קפדני. אלו חברות שבהחלט יפיקו תועלת עצומה מיישום מערכת PLM.

הייתי שמח לדעת מה דעתכם – באיזה שלב נכון לחברה להטמיע מערכת PLM ?

על טעם וריח

על טעם וריח

היום רציתי לכתוב על השיקולים בבחירת מערכת PLM  או מערכות אחרות.

בזמן האחרון יוצא לי להסתובב המון בין לקוחות ולקוחות פוטנציאליים. אני אוהב להתחיל את הפגישה בדרך למטבח אם איזה כוס קפה ושם (אם זו פגישה ראשונה) נוצר הקשר החברי ואפילו בירור צרכים ראשוני.

הייתי אפילו מעז להגיד שזהו החלק האהוב עלי בפגישות היכרות ראשוניות. הצורך להקשיב ולהבין האם יש כימיה בין השותפים לפגישה, והאם הצרכים שלהם מתאימים למוצר ה- PLM אותו חברתנו מפיצה.

יותר ויותר אני למד לגלות כי בכל חברה קיים ייחוד ולעולם לא אמצא חברה שצורכי המחשוב האירגוני שלה זהים לצרכים שצוירו לי על-ידי חברות אחרות. תמיד.

בחברה אחת יספרו לי שמה ש ה כ י  כואב להם הוא הבלגאן וחוסר היכולת למצוא את הגרסאות הנכונות של המסמכים. בחברה אחרת יספרו שנמאס כבר לבצע תהליכי שינוי ידניים שנעצרים, נתקעים ושקשה באמת לעקוב אחרי מי ביצע מה. ובחברה שלישית יספרו לי כי כולם כבר מבינים שאי-אפשר להמשיך ולהתנהל בצורה כזו, וחייבים, פשוט מוכרחים מערכת רצינית יותר מאוסף של קבצי אקסל המנוהלים ידנית.

שונות כזו קיימת גם בין האנשים איתם אני נפגש והתפקידים אותם הם ממלאים.

למשל – אם אני נפגש עם מנהל הפיתוח – יהיה לו חשוב לראות כיצד ניתן לשלב את ניהול הפרויקטים עם תהליכי השינוי וסבב החתימות. אם אפגש אם מנהל ההנדסה או מנהל התפעול (אלו בעצם תפקידים חופפים בהרבה מקרים) יהיה חשוב להם תמיד לראות את הקישור למערכות ה- ERP וכיצד מנהלים עצי מוצר. ואם אפגש עם המנכ”ל תמיד תצוף שאלת מיליון הדולר – כמה זה עולה….

אני חייב לאמר שזהו הרגע בו אני ממש אוהב את העבודה שלי. הצורך להקשיב ולהבין את מכלול האתגרים העומדים בפני החברה והבעיות מולן הן ניצבים עם הכלים הקיימים, יוצרים צורך למצוא פתרונות ייחודיים לכל אחד מן הצרכים השונים שעולים בשיחה – מאתגרים אותי ומכניסים הרבה ענין ומחשבה.

המסקנות בסופו של יום ליישום מערכת PLM  באירגון כפי שאני רואה אותן הן:

• חשוב לחברה המחפשת להטמיע פתרון ארגוני כמו PLM  להסתכל מעבר לעלות המיידית של המוצר אבל תמיד לשמור בראש מהו ה- ROI (Return on Investment) אשר הטמעת המערכת תדרוש.
• חשוב לשלב בתהליך הבחירה את כל הגורמים הרלוונטיים. במקרה של PLM חשוב לשלב בתהליך נציג ממח’ הפיתוח, כמו גם מח’ ההנדסה (או התפעול אם יש), ומח’ בדיקות האיכות. הייתי גם שוקל לשלב גורמים נוספים כמו הרכש, האחראי על התקינה (RoHS, IEEE, GREEN, FDA וכד’) ומנהל ה- IT.
• ביחרו מערכת עם יכולות הרחבה וגמישות (עד כמה שניתן). לעולם לא תוכלו לשער איך תגדל או תשתנה החברה שלכם עוד 5 או 10 שנים.
• שימרו על ראש פתוח

ואל תפסלו גם מערכות קטנות יותר או ידועות פחות. לא תמיד יש צורך להוציא עשרות או מאות אלפי דולרים למערכת אירגונית

שגיא טיקוצקי

סייקלופ בע”מ

האם החברה שלך מוכנה ליישום מערכת PLM ?

עד לפני כעשור, נדמה היה שחברות בסדר גודל קטן ובינוני היו “מצליחות להסתדר” עם כל הכרוך בפיתוח והגעה לייצור של מוצרים.

המוצרים היו פשוטים יותר, פחות דגש הושם על עיצוב, רוב הרכיבים יוצרו והורכבו במפעלי החברה, וכלי התכנון מלכתחילה ייצרו שרטוטי דו-מימד פשוטים מהם ניתן היה להרכיב את המוצרים.
מה שקרה ב-10-20 השנים האחרונות לא הותיר הרבה אפשרויות למשחק – העולם נהיה גלובאלי, רוב הרכיבים כבר לא יוצרו באותו מפעל, מתכננים עובדים כמעט בצורה גורפת מול תוכנות תלת-מימד. המוצרים הפכו מורכבים הרבה יותר, התחרות גדלה מאוד (הסינים אלופים בהעתקות…) והרווחיות קטנה או גדלה משמעותית בהתאם למהירות שבה החברה שלך הגיע עם המוצר לשוק.

כדי להבין האם החברה שלכם בשלה ליישום מערכות PLM חשבתי על שלושת הדברים ההכרחיים כדי ש-”יהיה מאיפה להתחיל”:
צורך – כבר כתבתי בראשית המאמר – קשה שלא להבין את הצורך – כמות המידע הוא עצום – (סמנו בעיגול את מקורות המידע שבהם אתם משתמשים) תיב”ם מכאני, תיב”ם אלקטרוני, טבלאות אקסל, מסמכי וורד, ספסיפיקציות PDF, Route Cards, סטנדרטים שונים (RoHS, Green, ISO ועוד), תמונות, סרטים ועוד.
בנוסף הצורך לנהל גרסאות לרוב הרכיבים, קשרים ליצרנים, ספקים, מסמכים וניהול עץ מוצר יוצרים משימה שכמעט בלתי אפשרי להשתלט עליה על-ידי כלים ידניים.
בין אם ההבנה כי חייבים כלי ניהול מתאים מתחילה ברמת הניהול הבכיר ומחלחלת למטה, ובין אם הדרישה לכלי שיעשה סדר בבלאגן מגיעה מן השטח – זוהי כבר התחלה טובה.

התגייסות / רצון – מעבר לצורך – הטמעת מוצר PLM עובדת כמו הטמעה של מערכת ERP – אני מתכוון לכך שמערכות אלו אינן “בבעלות” מחלקה אחת או אחרת באירגון, אלא זהו כלי חובק אירגון אשר מרבית העובדים בארגון יעבדו מולו או לפחות ישאבו ממנו מידע.
אם ישנם חלקים בארגון אשר מתנגדים ליישום מערכת PLM מסיבות שונות, ואפילו אם ההנהלה היא זו שדוחפת ליישום מערכת שתעשה קצת סדר – יקשה על החברה להטמיע את המערכת.
יש דרכים שונות בהן מערכת PLM עוזרת למשתמשים (גם אלו המתנגדים) – ויש למצוא את הדרכים ע”מ להעביר את המסר.
לדוגמא – זמן החיפוש אחר מסמכים ומק”טים מתקצר, הבלבול וחוסר הוודאות באשר לגרסא ספציפית אותה מחפשים נעלמים ובנוסף – הממשק הגרפי המאפשר לראות את כל החומר הרלוונטי במערכת אחת – מקל על ההבנה של – “איך הסתדרנו קודם…”

משאבים – בסופו של יום – מנהלים מסתכלים על שורת הרווח, ובדיוק כמו בהטמעה של מערכות ERP או CRM – שורת הרווח אינה טמונה ביום שאחרי יישום המערכת אלא שנים רבות קדימה.

היכולת לסיים תהליכי שינוי בימים בודדים במקום שבועות, המעקב הבלתי מתפשר אחר גרסאות, החיבור האוטומטי לניהול הפרוייקטים או למסמכים הרלוונטיים חוסכים זמן, ו- זמן הוא כסף.
המשאבים השונים אינם בהכרח כספיים – יש צורך באחראי פרוייקט שיידע להגדיר ביחד עם החברה המטמיעה את צורכי הארגון, יש צורך במשאבים פיזיים – שרתי מחשב, בסיסי נתונים ואת עזרת אנשי ה- IT וכמובן גם משאבים כספיים כגון עלות ההטמעה, הרשיונות (אם צריך) או עלות התחזוקה השנתית.
לפיכך – חברה המסוגלת להביט קדימה אל העתיד ולהציב לעצמה יעדי גדילה שאפתניים – תגייס את המשאבים הדרושים ליישום המערכת בטווח המיידי בציפייה אל העתיד.

וקדימה לעבודה !

שגיא טיקוצקי

מה זה הכל ?

מה, זהו ? (או – מה זה Open Source PLM)

כאשר אני מדבר עם חברים למקצוע בתחום ה- PLM אנו נוטים להזכיר לקוחות שהטמיעו מערכות כאלו. לאורך השנים בהן הטמעתי מערכות PLM נדמה היה כאילו תחום ה-PLM לא מצליח להתרומם מעבר למספר חברות קטן שראו את הפוטנציאל ביישום מערכות PLM ושאפו לנהל באמצעות ה- PLM את תהליכי התכנון שלהן.

כשהקמנו את חברת CycleOp עלתה השאלה מדוע PLM מיושם בכל-כך מעט מקומות. האם זהו כל פוטנציאל השוק של PLM ? להערכתי שוק ה – PLM מימש רק חלק מזערי מן הפוטנציאל שלו.

רק חלק קטן מן החברות המפתחות מוצרים מימשו עד היום מערכות PLM. למה ? האם כיוון שלא נחשפו ליכולות מערכות ה- PLM ? האם בגלל שנדמה שמערכות ה- PLM עד היום היו יקרות במיוחד וה- ROI הנדרש כדי להחזיר את ההשקעה נדמה לפעמים כארוך במיוחד (אם בכלל)? אולי זה בגלל שהיה ברור לחברות שהתקשרות עם תוכנת PLM אחת דינה “נישואין” ארוכי טווח עם חברות התוכנה המייצרות (מספיק להסתכל בבלוג המצויין שפורסם פה כדי להבין את המשמעויות).

- מה אם היינו יכולים לבוא בגישה אחרת – בואו קודם תורידו את המוצר, תתנסו בו כמה שתרצו ורק אם תחליטו שזו התוכנה המתאימה לכם תוכלו להתקדם ולהטמיע אותו ?

- מה אם היינו מצהירים שאין צורך בקניית רשיונות – הרי בין כה וכה החברות משלמות בנוסף על הרשיונות גם עלות תחזוקה שנתית. בוא והתנסו במוצר חופשי לחלוטין.

- מה אם היינו כוללים בתוך ה- PLM את כל המודולים הרלוונטיים כחלק מן המוצר ולא בתוספת תשלום? לדוגמא ניהול פרוייקטים, ניהול מוצרים, ניהול QA, ניהול תהליכים וניהול סטנדרטים ?

- מה אם היינו נותנים ללקוח את הכוח להחליט מתי דרושה לו תחזוקה שנתית ומתי לא? הרי לא בכל שנה הלקוח מבצע שידרוג של התוכנה, או

שידרוג של מערכת ההפעלה, או שידרוג של שאר המערכות התוכנה הנקשרות לתחום ה- PLM (כמו מערכות CAD או ERP ).

זו בדיוק גישת ה- Open Source. תוכנות מסוג זה ניתנות על-פי רוב להורדה חופשית מאתר החברה כך שלקוחות יכולים להתקין, להתנסות ולהבין במה דברים אמורים. זוהי איננה גרסא מקוצצת, מסורסת של התוכנה אלא גרסא מלאה – מה שקוראים במחוזותינו – Fully Functional.

גם אין צורך ברשיונות. כל חברה בכל גודל – ממשתמש אחד ועד אלפי משתמשים יכולים להנות מיכולות מערכת PLM אמיתית, פתוחה ואשר כבר כוללת בתוכה כבר את כל המודולים ללא תוספת תשלום.

גם תחזוקה השנתית במודל ה- Open Source היא אופציונאלית. לא תרצו – אל תרכשו – חסכון של עד עשרות אלפי דולרים בשנה. ללא “קנסות” וללא עונשים.

חברות המשתשמשות במודל Open Source אינן חברות פילנטרופיות או מלכ”ר בשום צורה שהיא (בניגוד למה שניתן היה לחשוב..). זו פשוט ההבנה שבעידן האינטרנט, ה- LinkedIn, ו- Google לא ניתן להמשיך במודל התמחור הקיים וחייבים לתת ללקוח את הכוח להחליט מה טוב בשבילו.

זו ההבנה כי תחום ה- PLM איננו מתאים רק ללקוחות הגדולים ושחברות קטנות יוכלו להתקדם מהר הרבה יותר אם נוכל להעניק להן את הכלים הנכונים לצמיחה מהירה ומסודרת של העסק – בעלויות שניתן לעמוד בהן !

שלכם,

שגיא טיקוצקי

סייקלופ.